טווס ירוק

טווס ירוק
מצב שימור
	מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	תרנגולאים
משפחה:	פסיוניים
תת־משפחה:	פסיונים
סוג:	טווס
מין:	טווס ירוק
תת-מינים
	P.m. spicifer; P.m. imperator; P.m. muticus;
שם מדעי
	Pavo muticus; ‏לינאוס, 1766
תחום תפוצה

טווס ירוק או טַוָּס בּוּרְמֶנִי^[2] (שם מדעי: Pavo muticus) הוא מין של טווס, שמצוי ביערות של דרום-מזרח אסיה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הגידול המועדף עליו הוא יער פתוח עם צפיפות נמוכה של עצים, והוא לא נראה בדרך כלל ביערות גשם. הטווס נמצא בדרך כלל בגבהים שבין 900–1000 מטרים מעל גובה פני הים. זהו מין מאוד חששן, אך קריאותיו של הזכר נשמעות לעיתים קרובות לקראת הזריחה והשקיעה, ובבוקר המוקדם. זנבו של הטווס הירוק, כמו של הטווס המצוי, ארוך במיוחד, למרות שהנוצות הירוקת והמרהיבות שלו, שמשמשות אותו בתצוגת החיזור, אינן אלא "נוצות סיכוך" (נוצות שמכסות נוצות אחרות ומסייעות לתעופה) מוארכות במיוחד.

הטווס ניזון בעיקר מחומרים צמחיים כגון זרעים, עלים, ניצנים ופירות, אך גם מחרקים כגון טרמיטים, חגבים, צרצרים ועשים. הם אף צדים לעיתים נחשים. הטווס מרבה לשוטט בחיפוש אחר מזון, אך אינו נודד. קבוצות של נקבות ואפרוחים מורכבות בדרך כלל מ-2 עד 6 פרטים.

עונת החיזור מתרחשת בין אפריל ליוני. הנקבות אינן מתקבצות להרמונות, אלא הזכר מנסה לחזר אחרי כל נקבה שמגיעה לטריטוריה שלו בזירת חיזור. הוא מרים את זנבו הארוך ומרטיט אותו. הנקבה מטילה 4–6 ביצים, והיא דוגרת עליהן במשך 26–28 ימים, עד הבקיעה. האפרוחים גדולים יותר ואפורים יותר מאשר אלה של הטווס המצוי. למרות שהאפרוחים יכולים לעוף כבר בגיל שבועיים, הם נשארים עם הוריהם למשך שנה נוספת.

מצוי בבורמה, תאילנד, סין, וייטנאם, קמבודיה ובאי ג'אווה; ייתכן שהוא נכחד בצפון הודו ובבנגלדש, והוא נכחד במלזיה. כיום יש בין כ-5,000 עד 10,000 טווסים ירוקים בטבע, המין הוכרז כנמצא בסכנת הכחדה בגלל ציד ואיבוד בתי גידול, ואוכלוסייתו כעת נמצאת בירידה.